מכונות גלידה

מסחטות מיץ

אביזרים לקפה

מייבשי מזון

בישול בריא

מיקסרים

סירי מרק

מקררי יין

עשב חיטה

מלושים

גלידה ללא חלב

האם קיימת גלידה ללא חלב ? ולמה ?

איזה גלידה יכול לאכול מי שרגיש למוצרי חלב ?

ישנם ביננו לא מעטים שסובלים מרגישות ברמה נמוכה או גבוהה לחלב. ישנם רבים אחרים שאינם מאמינים שחלב צריך להיות חלק מהתפריט הקבוע של בני אדם בוגרים כי לגופם אין יכולת לעכל אותו כמו לתינוק. טענתם היא שאין בטבע אף חיה הממשיכה לצרוך חלב לאחר גיל ינקות חוץ מהאדם,והוא מוסיף וצורך חלב שמייצר מין אחר של בעלי חיים כמו פרות,עיזים,כבשים.

לא אכנס כאן לדון בסוגיה האם באמת החלב בריא לנו או לא. מי שירצה לקרוא עוד בנושא ימצא חומר רב בחנויות הספרים ובאינטרנט.

אבל בהחלט כן אציין שיש אפשרות להכין גלידה ללא חלב , למעשה שלוש אפשרויות לפחות -

1. שימוש במוצרי חלב פרווה - מוצרים כאלה אפשר למצוא בכל חנות והם מהווים תחליף למי שמטעמי כשרות או אחרים לא רוצה להשתמש במוצרי חלב.

2. שימוש בחלב ממקורות צמחיים - חלב קוקוס, חלב סויה,חלב אורז, חלב אגוזים או שקדים וכדומה.

3. סורבה - כלומר גלידת קרח עם פירות ומיצי פירות.

חלב קוקוס רובנו מכירים ומי שטרם נתקל בו יוכל למצוא אותו היום בקלות על המדפים כמעט בכל חנות גדולה או סופרמרקט.

חלב סויה גם הוא הפך נפוץ וניתן למצוא אותו בחנויות רבות וגם בטעמים.

חלב מאגוזים או שקדים עלול להיות מעט קשה יותר להשגה , אבל ניתן לייצר אותו בבית בקלות יחסית אם ברשותכם בלנדר חזק ( למשל ויטמיקס). כותשים את האגוזים / שקדים ביחד עם מעט מים, מעבירים לשקית בד גדולה וסוחטים היטב.

מה שמתקבל הוא חלב עדין ומיוחד בטעם נהדר.אחוזי השומן שיש בו ונובעים מהאגוז/שקד עצמו יבטיחו לכם גלידה בטעם עשיר ונפלא.

לפרטים נוספים והזמנת מכונת גלידה חייגו 08-9364540

סורבה פירות הוא עולם שלם של טעמים.

אז איך מכינים?

שני חומרים מובילים את התהליך: פרי או ירק וסוכר.

כדי שהתערובת תקפא ותגיע למרקם הנכון צריך להקפיד על יחס נכון בין סירופ הסוכר לפרי/ירק. בשפה המקצועית קוראים לזה נקודת הבּוּמֶה. במצב האידיאלי עובדים עם מד בומה, שמודד את צפיפות הסוכר בתערובת (המידה הראויה לסורבה היא 18-16 מעלות בומה).

ולמה זה כל כך חשוב? כי כמות גדולה מדי של סוכר תגרום לכך שהסורבה לא יקפא ויישאר מימי ואילו כמות קטנה מדי תגרום לסורבה להתקשות ולהפוך לגוש קרח.

ובאופן גורף אפשר להגיד שבפירות עם אחוזי סוכר נמוכים - כמו תות, פירות יער, קיווי והדרים - היחס בין סירופ הסוכר לפרי צריך להיות 1:1. כלומר, על כל 1 ק"ג פרי 1 ק"ג סירופ סוכר.

בפירות מתוקים ובשרניים כמו אננס, מנגו או פפאיה מוסיפים סירופ סוכר ביחס של 60% מכמות הפרי. כלומר, על כל 1 ק"ג פרי 600 גרם סירופ סוכר. ורצוי גם להוסיף לתערובת מיץ לימון.

גם אם התערובת מתוקה מדי לטעמכם, אל תגזימו בהפחתת הסוכר, ולא רק מטעמי התגבשות אלא גם מפני שכל מאכל קפוא נטעם כפחות מתוק.

לסורבה דרוש מתכון בסיסי אחד, שממנו הכל מתחיל - סירופ סוכר.

חומרים:

1 ק"ג סוכר

1 ליטר מים

* מביאים את הסוכר והמים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כ5- דקות. מצננים.

* רוצים סורבה טעים? השתמשו בפירות או בירקות טעימים ובשלים (ולא כאלה שעומדים על סף רקבון).

בפירות מסוימים, כמו אגס ושזיף, כדאי להשאיר את הקליפה כי בה מרוכז רוב הטעם, ואם זה מפריע לסנן בהמשך.

* לא מומלץ להכין סורבה מפירות שיש להם נטיה להשחיר.

* פירות קשים אפשר לבשל מעט לריכוך ורק אז לרסק אותם. אבל זה עלול לפגוע מעט בטעם הרענן של הפרי.

* כשמכינים סורבה מפירות סיביים רצוי לסנן את הפרי המרוסק.

* כשמוסיפים אלכוהול לתערובת צריך להפחית את כמות הסוכר, כי האלכוהול, כמו הסוכר, מונע התגבשות.